היזם שלמד לבנות
מההריסות
הסיפור שלי לא מתחיל בחלום לכבוש את העולם. הוא מתחיל בתחושה עמוקה של חוסר שייכות, של ילד רגיש שגדל בסביבה שלא תמיד ידעה להכיל אותו.
ילד עם ביטחון עצמי שברירי, שחיפש כל הזמן אישור חיצוני, ולמד מהר מאוד שהדרך הקלה ביותר לשרוד היא להבין מה אחרים רוצים ולתת להם את זה. הפכתי ל"מרצה" מושלם, אמן בקריאת החדר, אבל איבדתי את היכולת לקרוא את עצמי.
המגדל והנפילה
הבריחה הראשונה שלי הייתה אל עולם העשייה. גיליתי שיש לי "ידיים טובות" וראש שעובד. יכולתי ללמוד הכל – צילום, עריכה, נגרות, טכנולוגיה. כל כישרון חדש היה עוד שכבת הגנה, עוד הוכחה שאני "שווה משהו".
הקמתי עסק ראשון, מונע מאמביציה אדירה ורעב להוכיח את עצמי. על הנייר, הכל נראה נכון. בפועל, בניתי מגדל קלפים על יסודות רעועים.
ואז הגיעה הנפילה. והיא הייתה מהירה, אכזרית ומוחלטת.
הבור
התרסקתי לחובות. אבל הכסף היה רק הסימפטום. המחלה האמיתית הייתה עמוקה יותר.
- ✕הייתי מכור לפרפקציוניזם ששיתק אותי.
- ✕מכור לדחיינות שהייתה דרך לברוח מפחד מכישלון.
- ✕מכור לעבודה של 18 שעות ביום על "דלק זבל" של חרדה, רק כדי לא לעצור לרגע ולהרגיש את הריקנות.
"הייתי אלוף בלתכנן הכל, חוץ מאת החיים של עצמי."
המסע פנימה
הבור הזה, התחתית הזאת, היה המקום הכי נורא והכי חשוב שהייתי בו בחיי. כי שם, בחושך המוחלט, כשכל המסכות ירדו, נאלצתי לפגוש את עצמי באמת. בלי התירוצים, בלי ההאשמות, בלי הסיפורים שסיפרתי לעצמי.
התחלתי לפרק את עצמי, לבנה אחר לבנה. למדתי על דופמין ועל המנגנונים של ההתמכרות שלי. למדתי על אמונות מגבילות ועל איך התודעה שלי חובלה בי מבפנים. למדתי על הקשר בין יושרה פנימית להצלחה חיצונית.
והכי חשוב, למדתי שהכוח הכי גדול שלי הוא לא הכישרונות שלי, אלא דווקא הפגיעות שלי. הצלקות שלי. הסיפור שלי.
הבנתי שהיכולת שלי להבין לעומק כאב של יזם אחר, תקוע ומיואש, היא לא תיאורטית. היא ביוגרפית. אני לא צריך "לדמיין" מה הוא מרגיש. אני זוכר.
לבנות אחרת
"האימפקט" לא נולד מתוך תוכנית עסקית. הוא נולד מתוך הצלקות האלה. הוא נולד מההבנה שהייתי חייב להיות המנטור שאני בעצמי הייתי צריך אז – מישהו שיודע גם לדבר על חוסן נפשי וגם על תזרים מזומנים. מישהו שיודע גם לפרק אמונה מגבילה וגם לבנות אתר שמכניס כסף.
היום, אני לא מנסה יותר לברוח. אני בונה. אבל אני בונה אחרת. אני בונה מתוך יושרה, מתוך שליחות, מתוך הבנה עמוקה של היסודות. כל מיזם שאני מקים – מפלטפורמת השידוכים ועד לאפליקציית העזרה להתמכרויות – נובע מכאב אישי, מצורך אמיתי שחוויתי על בשרי.
אני עדיין אותו ילד רגיש, אבל היום אני יודע שהרגישות הזו היא לא חולשה, היא כוח-העל שלי.
המסע שלי רחוק מלהסתיים. אני נופל, וקם, ונלחם להתמיד, בדיוק כמו כל אחד אחר. אבל היום, אני עושה את זה לא כדי להוכיח משהו לעולם, אלא מתוך ידיעה פשוטה:
זו השליחות שלי. לבנות מההריסות.
קראת עד לפה? כנראה שאנחנו משדרים על אותו גל.
בוא נדבר על שותפות